גם אתם כמהים כבר שיגמרו החגים והחיים יחזרו לשגרה, שיהיו מסגרות לילדים, שכל אחד מכם ילך לעיסוקיו הרגילים ושלכולם יהיה קצת שקט אחד מהשני?
תקופת החגים מביאה איתה אפשרות לזמן משפחתי נעים, שקט, מהנה, מקרב.
אבל ישנה גם האפשרות ההפוכה: שהימים הללו יהפכו טעונים, אינטנסיביים, נפיצים עם רצון עז לברוח וכמה שיותר רחוק.
למה בעצם?
אני זוכרת מתקופות עבר כמה חיכיתי לימים האלה ששנינו נהיה בבית, שהמשימות יתחלקו קצת יותר שווה בשווה, שאני אוכל לישון עד קצת יותר מאוחר, שיהיה עוד מישהו שיוכל לארגן את הילדים, שנטייל בהנאה בטבע והימים יעברו בשקט ובנעימים.
בפועל, גם לו היו תוכניות משלו. הוא קיווה שיספיק לסדר את כל הדברים שהוא לא מגיע אליהם בשיגרה, שיוכל ללכת לטייל עם חברים, ושלא יהיה צריך להיות מוטרד מענייני העבודה הרבים.
הפיצוץ לא איחר להגיע. בדרך כלל, כבר ביום השני לחופשה התחושות הלא נעימות הפציעו.
הלו"ז שלנו לא הסתנכרן, הוא לא עזר בזמנים שציפיתי, אני לא פיניתי אותו לעיסוקיו בזמנים שהוא ציפה והטיולים עם הילדים הסתכמו בסובב הרחוב בגלל שלאף אחד לא היה באמת כח להעמיס את הרכב. תיסכול אחד מתמשך.
מכירים את זה?
איכשהו, הימים האלה, שיכולים להפוך לזמן נפלא יחד, בו כל אחד מקבל את מה שהוא זקוק לו וגם יש זמן לחוויות משותפות, הופך לתקופה מורכבת. פעמים רבות זה מתחיל ונגמר בתקשורת.
עם השנים למדנו ש"ישיבת צוות" מסודרת, כמה ימים לפני החגים, עוזרת לנו מאוד למניעת ציפיות ואכזבות ובעיקר להבנה של מה באמת כל אחד רוצה וצריך מהימים הללו. אני אמרתי למה אני זקוקה והוא שיתף בתוכניות שלו. אחר כך ניסינו להפוך את זה ללו"ז הגיוני.
בראשון אני אהיה עם הילדים עד הצהריים ואז אתה תהיה איתם ואני אלך לשנ"צ שאני כל כך מפנטזת עליו.
בשלישי ורביעי נצא לטיול כולנו יחד. אני מעמיסה את האוכל, אתה מעמיס את ציוד הלינה.
חלוקת תפקידים ברורה, כמו בכל עסק טוב. עם כמה שזה נשמע טכני, השיחה המקדימה הזו היתה יוצרת המון שקט והבנת הצרכים אחד של השני והיכולת לאפשר את זה אחד לשני.
אבל היה דבר חשוב נוסף. בשביל שזה לא יהיה עסק בלבד אלא קשר רומנטי, זוגי ואינטימי, הקפדנו תמיד להשאיר גם זמן עבורנו. זמן שבו אנחנו עושים משהו בשביל הקשר שלנו. כמה שעות רק שלנו, בלי הילדים, שמחברות אותנו מחדש ומאפשרות לנו להיזכר ביחד שלנו.
אז אם אני חושבת מהם הדברים שהכי עוזרים לי במשבר אמצע החגים, אפשר לסכם אותם בשלוש נקודות:
- תיאום ציפיות, רצונות וצרכים.
- זמן לבד לכל אחד. אל תשכחו שנפרדות ומובחנות גם הם חלק חשוב בזוגיות.
- זמן פרטי לזוגיות. ואם ארחיב רגע, במשך שנים הרגשתי לא בנוח עם זה שהילדים מצטופפים בחדר אחד בשביל שלי ולבן הזוג יהיה חדר משלנו בזמן חופשות. אז ויתרתי על המרחב הפרטי שלנו בשביל הנוחות של הילדים. בפועל, זה היה לרעתנו כי לא היה לנו רגע אחד של פרטיות. היום ממש ברור לי שבשביל שאוכל להיות נחמדה ונעימה לילדים, אני זקוקה גם לזמן האינטימי שלנו ואין סיבה שדבר אחד יהיה על חשבון השני.
זה נכון שזוגות שנכנסים לתקופת החגים ממקום של משבר, מתקשים הרבה יותר למצוא את המענה בדברים הפשוטים. אבל גם במקרה כזה, חלוקת זמנים בין ההורים כדי לא לדרוך אחד על השני ולאפשר לתקופה הזו לעבור בקלות, יכולה לסייע.
שיהיו לכם חגים נעימים, בטוחים ושקטים.